"אתם במבחן" אמרתי לקבוצת ילדים שהתכנסה אצלי בחדר לצורך התמודדות עם חרדת מבחנים. כולם התכנסו לדפים והתחילו לפתור את התרגילים. אחרי שלושים שניות לכל היותר התחילו כאבי הבטן, הצמא הנוראי וההודעות הדחופות… כל אחד מהם יצא וחזר לפחות שלוש פעמים לפני שעצרתי אותם, ביקשתי מהם לשבת ושיקפתי להם מה קרה. ואז אמרתי להם "יודעים מה? בואו רגע נבדוק איך אתם מתמודדים עם התרגילים כשזה לא מבחן, זורם?" וכולם פתרו את התרגילים כמעט מיד ונכון…
אז על מה יושבת חרדת מבחנים ומה הקשר לזוגיות?
"איפה היית"
"מה עשית"
"מה זה כל הלכלוך הזה?"
אנחנו חוזרים הביתה ותוקפים בשאלות, משהו הכעיס אותנו, אין לנו סבלנות ואנחנו מתחילים לעשות סדר. ואם לא לעשות סדר אז לפחות להבין את הבלגן, כי זה גם אמור, אולי, לעשות לנו סדר בנשמה… רק ש….
זה מכניס את הבני זוג שלנו למצב סטרס… ובמצב סטרס אנשים מגיבים תגובות של סטרס… ממש כמו בחרדת מבחנים… אז יכול להיות שיש הסבר מאוד הגיוני, יכול להיות שניסיתי ולא הצלחתי ויכול להיות שעשית וברגע שנשאלת השאלה… אני לא זוכר ומה שאני עושה זה "לשרוד…" ואני מגיב לסטרס.
אנשים מגיבים לסטרס בשלוש דרכים. זה הישרדותי, זה בלתי נשלט, וכמעט אין לנו בחירה.
לברוח, להלחם, ולקפוא… וזהו… יש על כך מליוני מחקרים ומאמרים. יש מי שיוסיף לכך חיוך… בפועל אנחנו מגיבים לסטרס.
אז מה עושים? יש לנו כמה אפשריות.
- להכיר את הבני זוג שלנו. זה תמיד יעיל. להכניס אותם לסטרס יכול לקדם אינטרסים של אנשים אחרים. אנחנו, עדיף שנמנע מכך.
- להכיר את עצמנו. מה מכניס אותנו לסטרס.
- למצוא דרכים נוספות לבטא את הרגשות שלנו, במיוחד את הכעסים. דרכים מקדמות ומסבירות פנים יעילות יותר ומאפשרות לסביבה שלנו להבין מה מפריע לנו, ולתת לנו מענה נכון יותר ומדוייק יותר.
- לדבר על הסטרס, כשאנחנו לא בסטרס ונחמד לנו והשיחה קולחת או כשאנחנו במקלחת… לדבר ולהסביר – את יודעת היום כששאלת אותי… זה סתם הכניס אותי למגננה… בתכלס עשיתי את זה אתמול… וכששאלת אותי את זה ככה זה פשוט ברח לי מהראש…
- תריבו שוב (טייק 5) – שבו ונסו לחשוב על עוד דרך לנהל את אותה שיחה, עם שינויים שיעזרו להם למנוע כמה שיותר את הפגיעה ההדדית. זו טכניקה מאוד מיוחדת יכול להיות שאקדיש לה פוסט נפרד.