לפני לא מעט זמן כתבתי את הפוסט הזה, ובו ציינתי שכאשר מגיע בייעוץ הזוגי השלב שאנחנו מגלים משהו שאנחנו תיאורטית לא אמורים "לטפל" בו, חשוב לא להעביר את הזוג למטפל אחר מיד, ולא ליצור חוויה של נטישה.
עקב עבודתי היומיומית עם מקרים מורכבים מאוד, מזדמן לי לייעץ ליועצים חינוכיים, זוגיים, מאמנים ועוד כיצד לנהוג כדי להיות מקצועיים מחד ומאידך לא לנטוש את הזוג/הפרט.
חשוב לזכור כי לאחר שהתחלנו להיפגש עם הזוג, מורכבת הבעיה ככל שתהיה, כאשר נעביר את הזוג יש למזער כמה שאפשר את תחושת הנטישה. לכן חשוב, כבר בשיחה הטלפונית, לדעת פחות או יותר במה מדובר, ולסנן את המקרים כבר על פי שיחת הטלפון. התחלה של תהליך, אפילו פגישה אחת והעברה של המקרה ליועץ אחר, בהכרח יצרו תחושה של נטישה.
איך ניתן להישאר מקצועיים, להימנע מ"לטפל" במצבים בהם אנו לא מוסמכים לטפל, ולא להסב יותר נזק מתועלת?
אז מה באמת אמורים לעשות במקרים בהם מתברר במהלך הייעוץ הזוגי שאנחנו צריכים להעביר את המקרה הלאה? התשובה פשוטה בהרבה ממה שאפשר לדמיין. ולכן מורכבת יותר ממה שהיינו רוצים 🙂
ראשית, בכל מצב מורכב בו אנו לא בטוחים, חשוב שנפנה לקבל הדרכה. אני מעודד הדרכת עמיתים במצבים מורכבים וחשוב להיות מגובה בהדרכה של אדם מוסמך, שיכול לקחת אחריות על המצב וללוות אתכם בסיטואציה. חשוב להרגיש בנוח עם המדריך ולקבל ממנו את ההדרכה, על כל המשתמע מכך.
שנית, אנחנו צריכים לזכור את החוזה הראשוני שלנו עם מי שמבקשים להוועץ בנו. העבודה שלנו בייעוץ הזוגי נוגעת ומטפלת בשיח בין בני הזוג. אנחנו לא נוגעים ולא מטפלים בפתולוגיות ובמצבים מורכבים אחרים שאין לנו את ההכשרה לטפל בהם. לכן החוזה מאפשר לנו להמשיך להיות היועצים הזוגיים של הזוג, וכיועצים זוגיים להמשיך לעבוד איתם על התקשורת ביניהם וכדומה.
עכשיו, אם המקרה שלהם מצריך התערבות נוספת, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד על השיח הזוגי, ובמקביל לחשוב אם לשלב בעלי מקצוע נוספים ולעשות עבודה מערכתית מקבילה עם בעלי המקצוע האלה, כאשר התפקיד שלנו נותר השיח הזוגי.
אם המקרה מצריך מעבר לטיפול משפחתי, או התערבות עמוקה יותר ולא מקבילה, קיימות אפשרויות רבות.
בראש ובראשונה חשוב מאוד לשמור על רגישות גבוהה למצב האישי שלכם – כן שלכם היועצים. מה נכון לכם ומה לא נכון לכם. לא תוכלו להימנע ממעורבות רגשית והיא תניע אתכם. חשוב להיות קשובים לקול הפנימי שלכם, חשוב לקבל ולהיות גלויים בתהליך ההדרכה.
את המעבר לטיפול משפחתי אפשר לעשות בצורה הדרגתית, לשוחח עם המטפל, לשדר אמון במעבר ובחשיבותו. לוודא שהזוג נפגש איתו. ואפילו לעשות שיחת מעקב טלפונית מידי פעם לשמוע מה שלומם.
חשוב לזכור שבמצבים מורכבים פעמים רבות משהו במורכבות, משהו בזוג ולפעמים אפילו משהו באמירות יהיה מאוד סוחף ומאוד מושך. חשוב לזכור להישאר במצבים האלה עם הזוג, כדי לתת מענה לצורך האישי שלנו, ולזכור שלרצון לעזור עלולה להיות השפעה לא טובה ולא נכונה, לא על הזוג ולא עלינו. כאשר אנחנו נשאבים למצב מורכב העניין מצריך מאיתנו תעצומות נפש. הרבה פעמים אנחנו לא מודעים כמה ועד כמה העניין שואב אותנו, ויותר מזה – עד כמה העניין מבודד אותנו. כאשר הבדידות המקצועית אינה נכונה לנו, בין היתר מכיוון שעבודה נכונה היא עבודה מערכתית ומשותפת.