כשהילד חופר על כלב…
לכל ילד שלב שבו הוא מבקש, מתחנן וחופר עד עומק עומקי הנשמה שהוא רוצה כלב. יש הורים שהמשאלה נפתרת בארגז עם גור, או בחתול קטן (אריק איינשטיין), בביקור ב"תנו לחיות לחיות" וכדומה, ויש שהתשובה מסתכמת בדג או בתשובה שלילית חד משמעית.
לאחר ליווי של כמה תהליכים כאלה ומעבר של תהליך כזה בעצמי, אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי בעניין, ואיך לדעתי נכון להכניס כלב הביתה.
בואו ניקח כמה הנחות יסוד חשובות:
- ילד צריך משהו לחפור עליו. זה בריא לו לריאות או יותר נכון לרגש. כשילד חופר ולא מקבל מיד את מבוקשו הוא לומד להתמודד עם תסכול. וכן כשהוא מקבל תשובה שלילית. בנוסף, נכון שילד ינסה לשכנע את הוריו לקבל או להסכים למה שאינם מסכימים, מכיוון שזה מחזק את יכולת הביטוי שלו ואת יכולת ההתמודדות שלו במצבים שונים.
- כלב הוא עוד חלק מהמשפחה. חברי המשפחה נקשרים אליו כל אחד בדרכו. הוא מצריך טיפול, השגחה ואחריות בדיוק כמו כל אחד אחר, ולהבדיל מחברים אחרים במשפחה יש דברים שבהם הוא אינו מפתח עצמאות.
- עלות כלכלית של כלב אינה מבוטלת גם אם הכלב קטן. עלויות של טיפולים רפואיים, מזון, חיסונים וכדומה…
- כלב משנה את האנרגיה בבית, מוסיף ומביא איתו "משהו" מאוד מיוחד.
- כלב צריך להתאים למשפחה, לאופיה ולצרכים שלה. ככל שהתהליך יהיה יותר מחושב ומתוכנן כך תהיה ההנאה מהתוספת למשפחה יותר גדולה!
- עדיף שכלב יהיה בבית ולא בחצר. הוא ישמור הרבה יותר טוב על הבית, יהיה פחות תוקפני ואגרסיבי כלפי אורחים, ולא ירגיש "בעונש" – כלב שהמשפחה שלו (הלהקה מבחינתו) בבית והוא בחוץ, מרגיש בעונש.
- יש המון כלבים שמחכים לאימוץ – בין היתר כי הרבה אנשים עשו טעות באימוץ/קניה או מסרו את הכלב שלהם לעמותה/כלביה וכדומה. כשמתקשרים לעמותה לאימוץ, למתנדבים/לעובדים בה יש המון ידע, והם יוכלו לעזור בהתאמה של הכלב למשפחה.
- אם התשובה שלכם היא שלילית מוחלטת המאמר הזה גם עבורכם…
- אם התשובה שלכם שלילית מוחלטת, אבל הילד חופר ואתם חושבים להביא כלב רק כדי להשתיק אותו… גם אז המאמר הזה בשבילכם.
- אפשר לקנות כלב גזעי ואז ידועות תכונות הגזע, או לאמץ ואז הכלב יכול להיות מעורב, ועלולות להיות הפתעות.
- אפשר גם לקחת כלב לאומנה או לניסיון – יש עמותות שמאפשרות לקחת כלב לאומנה או לניסיון של שבוע או חודש. זה מאפשר לבחון את העניינים ולראות כמה אפשר ומה צריך לעשות כדי שהאימוץ יעבוד.
אז הילד שואל על כלב, ואנחנו לא יודעים מה לענות. נתחיל מזה שכדאי לענות שלא יודעים, ושאולי שווה לחשוב על זה. ופה צריך קודם כל לחשוב אם התשובה תהיה מוחלטת – חיובית או שלילית וזהו. עכשיו צריך לחכות שהוא יתחיל לחפור.
אם הוא כבר שאל וביקש כמה פעמים. ועניתם שאולי, או שאתם עדיין לא יודעים, זה הזמן להתחיל לחשוב האם, ואם כן אז מתי יכול להתאים להכניס כלב למשפחה. למשל, אם יש ילדים ממש קטנים בבית אולי כדאי לחכות שיגדלו קצת. או שאתם רוצים דווקא לאמץ כלב עכשיו, כדי שיתרגלו לנוכחות של הכלב. מה שנכון לכם – אתם המנהלים של הבית ותצטרכו להתמודד עם זה. הילדים הם ילדים, והם, לפחות בהתחלה, לא רואים את הכלב כיצור חי, אלא כאובייקט שצריך לשרת את הצרכים שלהם… – להיות חמוד, פרוותי, רך ונעים.
עכשיו איך עושים את התהליך נכון?
אני אתחיל מהסוף.
אם מתקשרים לעמותה הם אומרים שהם ממליצים להורים לבוא ולהתחבר לכלב, כי בסוף הם אלה שמטפלים בו. אני חושב שזה לא חייב להיות ככה.
אז הילד חופר על כלב. ואמרנו שהילד בעצם זקוק לאובייקט. לכן חשוב מאוד, כחלק מהתהליך, לעזור לילד להפוך את האובייקט הזה חזרה לייצור חי. לעניין את הילד לגבי חוג בכלביה, ללמוד על כלבים, על אילוף, על הצרכים שלהם וכדומה. זה מאפשר לילד ולכם להעריך את התהליך, את הרצינות של הילד ואת מידת ההצלחה של התהליך, בהנחה שבסוף אכן תאמצו כלב. ילד שמראה רצינות, הולך לחוג, לומד, מתפתח, ולומד להבין את המשמעות של אימוץ יצור כמו כלב והכנסתו הביתה, גם יקח עליו אחריות, והתהליך יהיה הרבה הרבה יותר משמעותי עבורו. בנוסף, חיזקתם את היכולת שלו לדחות סיפוקים שזה כלי מאוד מאוד חשוב לחיים.
בהנחה שאתם מבינים שהילד שלכם רציני, התזמון מתאים וכדומה – הגיע הזמן לעבור לשלב הבא.
הרבה אנשים רוצים לברדור… או גולדן… אבל השלב הבא הוא לא האימוץ עצמו. השלב הבא הוא רשימת הצרכים של כל אחד… בשלב הזה כל אחד אומר מה חשוב לו. שהכלב לא ישיר שיער, שלא יעורר אלרגיות, שיהיה קטן/גדול, אנרגטי, גור/בוגר/גיל מסוים, שיגיע מאולף/יודע לא לעשות צרכים בבית וכדומה. פה אולי שווה להרחיב מעט על אופי ועל מידת האנרגיה של הכלב. הרבה הורים חושבים שבגלל שהילדים שלהם אוהבים להשתולל צריך כלב אנרגטי, וזו טעות, מכיוון שכלב אנרגטי צריך להוציא הרבה אנרגיה… זה אומר הרבה טיולים ביום, אפשרות לצאת לחצר וכדומה.
לוקחים את כל תכונות האופי המבוקשות ושולחים את הילד להתחיל לחפור באינטרנט, ללמוד איזה גזע הכי מתאים למשפחה על פי הדרישות. לאחר המחקר הילד מציג את הגזע הנבחר בפני ההורים.
בשלב הבא שולחים את הילד (תלוי גיל מבחינת העזרה של ההורים), להתחיל לחפש כלב. אני, בגדול, ממליץ לאמץ. יש המון כלבים לאימוץ, אפשר למצוא הכל. זה מוריד את העלות הראשונית, עשיתם משהו טוב ונתתם לכלב בית. מעבר לזה, בעמותות ידעו להגיד לכם מה מאפיין את הכלב. למשל: "הוא דומיננטי מידי למשפחה…" בעוד שבמצבים שבהם קונים גור מאוד דומיננטי הגידול שלו יכול להיות מאוד מעייף…
עכשיו אנחנו נכנסים לחלק הרציני, צריך להתחיל לחפש כלב. רגע קודם, צריך להבין מה החובות של כל אחד. כולם צריכים להסכים לקחת אחריות על אימוץ הכלב, לחלק את העבודה וגם להסכים על שינויים בשיח תוך כדי.
אז שולחים את הילד להתחיל לחפש בדפי העמותות את הכלב המתאים. זה יכול לקחת כמה שבועות ( דחיית סיפוקים אמרנו) שימו לב: פה חשוב להמשיך להתאים את שאר הדרישות, גיל הכלב וגודלו, מידת האילוף וכדומה…
כשמוצאים מהו הכלב המתאים, חשוב לספר לעמותה מה המצב של המשפחה, כמה ילדים, ומה הגילאים ועוד. כך שאם הכלב שחשבתם לאמץ דומיננטי או פוסט טראומטי.., זה יכול פחות להתאים למשפחה עם ילדים…
פה חשוב לזכור שככל שהילד יהיה יותר מעורב בתהליך, ככל שתהיה לו יותר השפעה, כך הוא גם ייקח יותר אחריות על הדברים, יהיה יותר מעורב בהמשך. ואני מדבר גם על בחירת האביזרים – כן, כשמביאים כלב הביתה צריך לקנות/להשיג אביזרים. מיטה, רצועה, אוכל וכן הלאה. כמה שיותר לערב את הילד ולתת לו לקחת חלק. גם כשהדבר לוקח מעט יותר זמן וכבר עייפים…
כשהכלב מגיע הביתה. בהתאמה לגיל הילד, לא לוותר. לא לצאת עם הכלב במקום הילד וגם פה לשלב את הילד כמה שיותר באחריות על הכלב. כאשר הוא מראה התנגדות להזכיר לו שהכלב הוא דייר בבית ושיש לדאוג לו בדיוק כמו לכל דייר אחר בבית…
שיהיה בהצלחה.
מסר מהילדה שלי שעברה את כל מה שכתוב כאן… "תאמצו סוג כלשהו של טרייר (שיהיה מעורב ושיתאים לכם)!!!!!!!! – כי זה הכלב הכי טוב בעולםםםםםםםם!!!!!!!!