אם את/ה מטפל/ת זוגית/משפחתית יכול להיות שכל מה שכתוב כאן ישמע לכם מוזר, ויכול להיות שתהיה לכם הרבה ביקורת על העניין. זכותכם. כל הכתוב פה מבוסס על ניסיון רב בטיפול במצבים מורכבים, לעיתים מורכבים מאוד.
רוב המטפלים/יועצים/מדריכים מקבלים לקוחות בקליניקה.
מאחורי עובדה זאת עומדת תפיסה רבת שנים על הסביבה המועדפת לתהליך ייעוצי/טיפולי. לכל דבר בסביבה יש השפעה על התכנים בהם יזכר המטופל, על המחשבות ועל הדמיונות שיהיו לו. על כן רוב הקליניקות תהיינה סטריליות למראה, נטולות אלמנטים העשויים ליצור השלכה אצל המטופל.
גם השימוש במילה קליניקה אינו מיקרי, קליניקה מהמילה ניקיון. מטפלים ופסיכולוגים משקיעים מחשבה רבה בעיצוב סביבה (Setting) שתאפשר "נקיון", כלומר שלא יהיו בסביבה מסיחים או גורמים שישפיעו או יכוונו את המטופל מבחינה רגשית. קירות לבנים/ריקים מאפשרים למטופל להשליך עליהם ככל העולה בדמיונו.
עניין נוסף אך הרבה פחות מדובר הוא עניין של טריטוריה. כאשר המטופל מגיע אליך אתה נמצא בשליטה. אתה בטריטוריה שלך ועל כן אתה חש בנוח. ואילו המטופל חש פחות בנוח. זה לא עניין של משחקי כוח, אך לתחושת השליטה יש משמעות מאוד גדולה בעולם הטיפולי. למטפל יש אחריות גדולה כלפי המטופלים ועל כן חשוב שתהיה לו שליטה על הסיבה בעלת ההשפעה על התהליך הטיפולי ועל המטופל עצמו.
ועוד משהו חשוב בעניין השליטה: המטופלים צריכים לדעת שהם "מוחזקים" על ידי המטפל וכי הוא זה שמנהל ומוביל את הטיפול ולא הם. במצבים רבים בניתוחי מקרה של טיפולים עולה השאלה מי מנהל את הטיפול. למשל כאשר מטופל מבקש מהמטפל שלא לספר משהו או לבצע פעולה מסוימת.
ועל כן אחד הפתרונות הוא השימוש בקליניקה.
בטיפול זוגי ומשפחתי נכנסים ממדים נוספים והם הדמויות בחדר. ההורים, הילדים והדמויות שאינן בחדר, החמות למשל. על כן מטפלים משפחתיים נותנים דעתם על אופן סידור הקליניקה ועל סידור הישיבה, והם מייחסים חשיבות לאופן בחירת מקום הישיבה של הנפשות הפועלות בחדר. לעיתים קרובות אפילו יעשו שימוש בשינוי סדר הישיבה לצרכי הטיפול. למשל יושיבו את ההורים אחד ליד השני או אחד מול השני.
עם זאת, מניסיוני, קיימת גם גישה נוספת, שאינה נפוצה במיוחד (כפי הנראה עקב חוסר הניקיון, שליטת המטפל, יציאה מטריטוריה שהוזכרו כאן).
אפשרות זו היא לפגוש את הזוג/משפחה בביתם. ולקיים את השיח אצלם בסלון. בטריטוריה שלהם.
המתנגדים לשיטה זאת יטענו שבטריטוריה של המטופל ניתנת למטופל שליטה מלאה על הסיטואציה הטיפולית, וכי המטפל מאבד מכוחו הטיפולי בטריטוריה של המטופל. על כן, גם כאשר מטפלים משפחתיים או זוגיים אכן מגיעים ל"ביקור בית" בבית המשפחה או הזוג, הם עושים זאת רק במקרים חריגים.
אבל לא לכך אני מתכוון. טיפול משפחתי קצר מועד יכול להיות קצת אחרת. הגישה נשענת על ההנחה שכאשר הנך מוזמן אל תוך ביתו של מישהו חשופים בפניך גם נפשו ורגשותיו. אפשרות זאת מעניינת ומאתגרת, שכן כאשר אותו אדם, או אותם הורים מזמינים אותך כמטפל הם מודעים לתפקיד שלך בחייהם, ולאותה הזמנה יש משמעות טיפולית רבה מאוד ועמוקה מאוד. בשימוש מכבד צנוע ואסרטיבי תינתן לכם האפשרות להיכנס עם המשפחה לעומק, ולעולמות שיתרמו להצלחת הטיפול.
בנוסף, כאשר ניתנת לזוג האחריות "לנהל" את הטיפול, היא מאפשרת להם לקבל החלטות ולהמשיך את התהליך גם אחרי סיום הטיפול באופן פורמלי. הבית מקבל מקום / תפקיד של המרחב הזוגי הבטוח, והמטופלים לא זקוקים עוד למרחב חיצוני.