שחף בן שלום

אני רוצה לגלות לכל העולם מה שעשו לי

לא מה שאני מרגישה. מה שאני מרגישה הוא דווקא החלק הברור יותר. לא חשבתי אף פעם שצריך להסתיר את מה שאני מרגישה. אני אחראית על מה שאני מרגישה. עם רגש אי אפשר להתווכח. אפשר להתווכח עם עובדות. ואפשר להאשים אותי במיליון דברים אבל דבר אחד אי אפשר להאשים אותי (למרות שאני לפעמים גם את זה מצליחה להאשים את עצמי). עם השנים אולי הצלחתי לקבל שלא הבאתי את זה על עצמי אלא הוא.

הוא לקח ממני את הדבר החשוב ביותר. אמון. הוא לקח ממני את התמימות שכשמבגר משחק עם ילדה קטנה לא תמיד זה בחינם.
הוא שיחק איתי הוא צחק איתי הוא העיף אותי באוויר כדי להצחיק אותי. וצחקתי, הרגשתי בטוחה. אסור להרגיש בטוחה.
הוא נתן לגעת בו איפה שאסור והוא דיגדג אותי כמו שכולם מדגדגים תמיד ואז הוא עשה מה שאסור ולא הבנתי מה קורה לי. הוא באותה תמימות שהוא דיגדג וצחק, הכניס את היד שלו לתוכי לתוך העמוק האינטימי ביותר. ככה באלימות ככה בביטחון ככה באגרסיביות עם הכוח הבן 26 עם הביטחון שזה שלו לעשות את זה. בצורה שילדה לא יכולה להבין. בצורה שילדה לא יכולה להסביר במילים. בצורה שאי אפשר לשאת . הגוף לא מסוגל לשאת. ההבנה האנושית לא מסוגלת להבין. ככה לקח ממני כל כך הרבה. בכמה שניות הוא הרס עולם שלם.
התמונה נכתבה על ידי מטופלת שלי שאשרה את הפרסום שלה באנונימיות. מוזמנים לשתף.
לא
נעשתה עריכה או הגאה. התמונה פורסמה כפי שנכתבה.
דילוג לתוכן