סלט מאסלו – מתכון למשהו אחר

בגדול זה לא פוסט קורות חיים… אלא קצת רקע שיאפשר לקוראים פה להבין קצת יותר מה בנה את כל הדבר הזה. למרות שמפתה לכתוב פה הרבה אני מקווה שזה יהיה קצת…

אני עובד עם בני נוער מאז גיל 15 כנער בעצמי. בצבא שרתתי בגדנ"ע, וכשהייתי צריך לבחור בין לימודי פיזיקה גרעינית לבין לימודי חינוך בחרתי ללמוד חינוך מיוחד והתמחתי בליקוי למידה והפרעות קשב. במקביל עבדתי עם נערים ונערות בעלי ל"ל והק"ר בהוראה מתקנת ומשקמת בקריאה ובחשבון.

די מהר שמתי לב שרוב העבודה שאני עושה היא רגשית, והדרכה של ההורים. ולכן המשכתי ללימודי ייעוץ חינוכי שנתנו לי את הכלים לעבוד עם עולמות האלה. אז נכנסתי למערכת החינוך כיועץ בתיכון מאתגר מאוד  בו עשיתי עבודה רגשית מאוד מגוונת עם בני נוער ועם הצוות החינוכי.

אחת מנקודות השינוי היו כאשר בני נוער שעברו סיפורים מאוד מורכבים בחייהם פנו אלי לעזרה במילים "שחף אנחנו לא באמת נפתח איתך. זה לא אישי פשוט כבר דיברנו עם: עובדים סוציאלים, פקידות סעד, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו… וכולם העבירו אותנו…" אחרי משפט כזה (וגם מכיוון שהיה לי ביטוח אחריות מקצועית, והדרכה צמודה) עניתי להם, "הבנתי, אז אם עברת את כולם, אני ארשה לעצמי לא להעביר אותך לאף אחד, וגם אם אצתרך שתעשה אבחון מיד אחרי זה נמשיך לעבוד." זה עשה פלאים. בני נוער ששמרו סיפורים קשים מאוד בבטן, סיפורים של פגיעות מיניות, אלימות במשפחה ואף גילוי עריות נפתחו אצלי בחדר והנערים ונערות הללו החלו לעבור תהליכים מאוד משמעותיים.

מאז אני מטפל בנפגעי טראומות מורכבות, בראיה משפחתית יחודית, ומטפל משפחתי. הייתי ממקימי עמותת שניר, במקביל אני מלמד במכללת עידן ההורות קורסים שונים. ומדריך מאמנים, יועצים, ומטפלים בתחומיים אישיים, משפחתיים כללים ומורכבים מאוד.

כל התכנים והסיפורים באתר אמיתיים לגמרי. חלק מהפרטים שונו בכדי לשמור על צנעת הפרט למקרה שתתקלו בסיפור שלא תזהו אותו במקרה.

 רוב החומרים באתר יעברו עריכה לשונית, חוץ מאלה שלא (כמו הפוסט הזה ;-). ולא תיהנה אפשרויות לתגובות.