שחף בן שלום

הקיר שלך לבן מידי אמרתי לו. ובלי לדבר הרבה לקחתי צבעים שהיו שם ליד וצבעתי את כל הקיר בכל מיני צבעים, שמש ועננים, וציפרים ודשא ובית עם ארובה ועץ, שיהיה צבעוני ככה יפה.

הי! איפה הציור שלי? שוב לקחתי את הצבעים ליד וציירתי ציור אפילו יותר יפה משבוע שעבר, זה היה ציור מושקע ממש של בית באחו עם הרים וגבעות וציפרים נודדות וילד מתנדנד על עץ נדיב.

הייי!! איפה הציור שלי?? זה כבר היה ממש מעצבן. אז לקחתי את הצבעים. וציירתי ציור כועס של בית שבור ביער בגשם עם עננים שחורים ברקים ורעמים. חתול שחור רטוב בגשם. וחולדות רק כדי להבהיר עד כמה זה מעצבן.

היי??!! עכשיו זה כבר באמת היה מוגזם. שבוע אחרי שבוע אני באה לפה מציירת ציורים ושבוע אחרי שבוע הקיר הזה פשוט נשאר לבן. זה כבר היה מעבר למכעיס או מעצבן. זה כבר היה מעליב והוא יושב שם בשקט בשקט ולא אומר כלום. לא ממש ידעתי מה לעשות אז לקחתי את הצבע הכי שחור וציירתי סימן שאלה ענק! והלכתי.

אחרי שבוע כמו שאתם מנחשים הקיר היה שוב לבן. הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עלי ולא אמר כלום. הסתכלתי על הקיר הלבן שלא היה עליו זכר לסימן שאלה, לבית, לאחו וכל דבר אחר שציירתי עליו. ניסיתי לראות אולי נשאר סימן, אולי אראה משהו מעבר לשכבות הצבע וכלום פשוט כלום.

הלכתי הביתה בתחושה שלעולם לא אצליח להביע את עצמי ולעולם לא אצליח להסביר לו מה עובר עלי. שלא משנה מה אעשה זה פשוט לא יהיה זה

הלכתי ורגע לפני שיצאתי מהבית חזרה הבנתי! והבאתי את הצבע שלי מהבית, הבאתי את הצבעים שלי מהחדר שלי מהארון שלי, מהמגירות שלי, את כל הצבעים שלי! הגעתי אליו לקיר ושפכתי את כל הצבע השקוף שלי על הקיר את כל החרא השקוף שלי על הקיר שלו, את כל החיים השקופים והמסריחים שהיו לי על הקיר. לא חשבתי לא ציירתי פשוט השפרצתי ערימות של צבע שקוף על הקיר, שכבה על שכבה על שכבה, על הרצפה, על המנורה, על הכסאות, עליו על החלון, על השעון על הכל! לא נשאר מילימטר אחד בחדר שלא היה צבוע בשקוף שלי.

נפלתי על הרצפה רועדת מעיפות, פוחדת שעכשיו זהו נגמר הוא לא ירשה לי לבוא יותר, שאולי הגזמתי או השתגעתי הוא בטוח חושב שהתחרפנתי סופית, זה בטח הבהיל אותו ממש. בקושי הצלחתי לנשום הלב שלי דפק כל כך חזק שחשבתי שאני עטדה מתה! ולא הצלחתי להפסיק לחשוב איך אני מורידה את כל הצבע הזה עכשיו מהקירות? אין סיכוי זה פשוט אבוד.

בעודי מפרכסת על הרצפה. הצלחתי להסתכל עליו והוא ישב שם בשקט והסתכל עלי באותו מבט סקרן ושקט.

דילוג לתוכן